"אבודים" כבר 20 שנה - אם לא צפיתם - אז אולי הגיע הזמן שלכם למצוא אותם

לפני כמה שבועות - 20 שנה מאוחר מדי - משהו בתת מודע שלי (וסרטון שארוסתי ראתה בטיקטוק) גרמו לי לצפות לראשונה בכל הסדרה בבינג' חסר תקדים. סיימנו לצפות בסדרה בסוף השבוע האחרון והיום הסדרה יוצאת לנטפליקס שזאת הזדמנות טובה למי שלא ראה אותה בדיסני פלוס. מוזמנים לקרוא את הביקורת שתתחיל רגועה ובאיזשהו שלב תקבלו התראה לא להמשיך כי יתפזרו פה ספוילרים לכל הכיוונים. אז האם כדאי לצפות בסדרה אבודים?

כזה אני ותמיד הייתי - ברגע שכולם אומרים שצריך לצפות במשהו כי זה הדבר הכי טוב בעולם, זה עושה לי אנטי ואפילו אם אני ממש מנסה אני לא מצליח להנות מזה, חלילה לא הספקת לראות את הפרק בזמן ואנשים מתחמקים ממך כדי לא לעשות ספוילרים בטעות. קרה אותו דבר עם שובר שורות שראיתי לאחר עשור ונהנתי ממנו מאוד (אפילו שהיו לי ספוילרים עצומים מצפיות עם חברים בפרקים אקראיים) ואת משחקי הכס ראיתי בדילאי של כמה שנים, כי לא הייתי מסוגל להיות חלק ממשחקי הכס שהיו במציאות (אני תרתי משמע ראיתי מישהי עורפת למישהו את הראש בגלל שהוא עשה לה ספוילר) למרות שאותה לא הצלחתי כבר לסיים.

ביקורת קוזי - אבודים

גם לפני 20 שנה - כשכולם ראו אבודים (כולל אבא שלי בסלון באופן קבוע) אני ברחתי ובחרתי להיות בצוות נמלטים, שאולי היה קצת פחות פופולרי בארץ לפחות בהתחלה. היה משהו קסום לצפות בזה בתור מבוגר ולא בתור נער, כי אני חושב שהיו המון דברים שהייתי מפספס (לפחות ברמה הרגשית והחיבור לדמויות המעולות בסדרה הזאת). נהנתי מכל כך הרבה דמויות (תוכלו לראות אותי בתור עשר הדמויות המועדפות עליי בתמונה מעל), העומק שלהן רק התעמק במהלך הסדרה והיה כיף לצפות בהן משתנות (פירוט בהמשך).

המיסתורין אין סופי בסדרה הזאת, אז תתכוננו לא לקבל תשובות על כלום, וגם כשתקבלו תשובות יפתחו עוד עשר שאלות חדשות. לחובבי הז'אנר הפנטזי-מתח-דרמה-הרפתקאות ועוד כמה תתי ז'אנרים הסדרה הזאת מומלצת בחום. לאנשים שאוהבים יותר "תכלס" - אולי אפשר לוותר.

ברמה הויזואלית קצת צרם לי שהסדרה לא עברה יפה אל העולם המודרני, יש המון טישטושים (יתכן שזה עניין של דיסני פלוס בישראל, אשמח אם מי שצופה בנטפליקס יעדכן אותי על הנושא), המון חלקים שהמסך הירוק או הקוליסות (משטחים כאלו עם רקע) בולטים מאוד לעין שלי, בנוסף כל מה שלא בן אדם (ושוב, פירוט בהמשך) נראה לא ממש טוב עד העונות האחרונות - וזה מאוד בולט, והם היו מודעים לזה כי הכל מוסתר ומוצג לפריימים בודדים שזה חכם לאותה תקופה. לדעתי סה"כ זה לא פוגם בחוויה יותר מדי, פשוט אל תצפו לאפקטים של מארוול.

מפה והלאה - הקריאה באחריותכם בלבד

אבודים בקוזי

אז כמו התוספת בתמונה הזאת - אני אתחיל לדבר דווקא על העשן השחור המפורסם, אני זוכר שבזמנו היו כל כך הרבה שמועות על העשן הזה, ובתור מישהו שלא צפה בסדרה כמובן לא הבנתי את ההתרגשות. פייר - לא התפוצצתי. לא על זה שזה בסופו של דבר בן אדם, לא על זה שאין ולא יהיה הסבר לרעשים שהוא משמיע (שנשמעים כמו עדר של רובוטים), הסיפור מקור שלו גם לא היה משכנע מדי. נשבע שניסיתי לבנות בראש רעיון - שהוא השתלט על הדמות של "האיש השחור" לאחר שהוא מת, כמו שבהמשך הוא השתלט על דמויות של גופות אחרות שהגיעו לאי, אבל ג'ייקוב לא מסוגל לפגוע בו עדיין בגלל שהוא אח שלו - מצד שלישי הגופה שלו קיימת, אז יש פה עוד איזה משהו לא בדיוק מוסבר אבל אולי פשוט לא חשבו על זה עד הסוף. בנוסף - כל המסתורין סביב זה שאין לו שם לא נראה לי מעניין מדי, הייתי מעדיף שיגידו שקוראים לו אהרון ויתנו גם פתרון אמיתי ללמה קלייר בחרה בשם אהרון לתינוק שלה.

כולם אוהבים את הוגו. היה שם כזה לפרק בסדרה וביי פאר לטעמי הוא הדמות הכי טובה בסדרה, כל סצנה שלו, כל פעולה, גם אם היא מעט שלילית, תמיד מלווה באופי המנצח שלו ששווה גם את כל תושבי העיר, אפילו לרמה שהוא עוקץ את מלך העקיצות מס' לא קטן של פעמים. במציאות הייתי אומר שמגיע לו להיות מליונר, מי אם לא הוא? אני גם שמח שהוא התאחד בסופו של דבר עם ליבי, זאת הייתה אחת הסצנות היותר מרגשות בסדרה מבחינתי.

לוק - כמו שהבנתם על האיש השחור - פחות התחברתי. עד אז - דמות חזקה וחיננית עם היסטוריה קשוחה ומעניינת, מהחיוך הראשון והפרצוף עם התפוז היה פה בן אדם שפשוט כיף לראות בפעולה. זה מצחיק, כי בסצנות הראשונות הוא הזכיר לי את קריד מהמשרד, וזה גרם לי לחשוב שיש לו דווקא שיש לו צד יותר "שובב", אבל סה"כ דמות נהדרת.

וינסנט - מייי מיי כלב טוב? אתה כלב טוב כן אתה!! בחיים לא ראיתי כלב שעבר כל כך הרבה בעלים ולא סובל מחרדות נטישה קשות, סה"כ החבר הכי טוב של כולם והועיל יותר מחלק מבני האדם בסדרה.

ג'ק וקייט - אולי תתנשקו כבר? היו שתי נשיקות בכל הסדרה (אולי היו עוד קצת בפלאשים שאני לא זוכר) וכל נשיקה בצבע.

ג'יימס - סויר הנוכל הידוע, זאת הבעיה כשמביאים מישהו חתיך לשחק דושבג, הקהל רוצה עוד והשחקן לא רוצה להיות דושבג לנצח, אז לאט לאט הוא הופך להיות נסיך החלומות וחוץ מדברים שהוא עשה בעולם המקורי - סה"כ הוכיח את עצמו כאחלה גבר. שמחתי שבאיזשהו שלב שחררו את מרובע האהבה באיזשהו שלב ופשוט נתנו להגיון להמשיך את הדרך.

דזמונד - איך אפשר שלא להתחבר לבראדר שכזה? משהו פה פשוט גורם לאהוב אותו, ואפילו שהוא דרס את לוק עבר לי בראש "בסדר נו, הוא לא עושה את זה סתם". הסיפור שלו עם פני גם מרגש מאוד עם כל ההזיות שבדבר, אבל כשהוא נעלם לפרקים הוא מאוד חסר לי.

צ'רלי וקלייר - המשפחה הכי אקראית שראיתי, שעברו כל כך הרבה מבחנים ביחד ובאמת שהמוות שלו היה מציק במיוחד (לא יודע אם היו שם ענייני קונפליקט עם צילומים של משהו אחר, אבל באמת שזה היה מיותר לדעתי). גם השיגעון של קלייר היה קצת חסר טעם לטעמי, אבל התינוק-סנאי שלה הוא משהו מיוחד.

פאראדיי - דמות שמאוד אהבתי וחבל לי שלא קיבל יותר זמן מסך, מסקרן ומעניין והוא הביא איתו את כל הדברים שיכלו לבלבל עוד יותר את הצופים והצופות, גם הוא כמובן לא מקבל סוף טוב בחייו וחבל, אבל אני מניח שבסופו של דבר עם המסכנה של הסדרה - זה לא באמת רלוונטי כי הסוף ה"טוב" עוד יגיע.

דמויות אקראיות שמופיעות כדי למות - סבבה. סה"כ אוהב את הרעיון, זה פשוט היה כל כך בולט לפעמים שכשחלק מהם הגיעו ופתאום התחילו לקבל שורות בתסריט, קראתי בקול "שלום מישהו שעומד למות עד סוף הפרק". עוד משהו קטן - המעגל החיצוני שמכיל בעיקר ניצבים - קצת מבאס, כי בין 40 ומשהו אנשים בסופו של דבר מתרגלים לפרצופים שלא חוזרים לעולם, חושב שיכלו להביא שחקנים פחות מנוסים ושיקבלו שורה פה ושם מההתחלה, סתם בשם האמינות.

ג'ייקוב - עוד דמות שלא קיבלתי עד הסוף, הגיע מאוד מאוחר בצורה קונקרטית, אהבתי אותו יותר כשהוא היה דמות מסתורית לא ידועה בבקטה שאף אחד לא רואה. בסופו של דבר לא באמת מבינים את המניעים שלו, שעדיין מונעים מהאישה שחטפה אותו בתור תינוק (לא יודע אם אותי זה היה משכנע), המגדלות והשמות ומי מוגן ומי לא.... לא יודע, הייתי כבר מעדיף שישאר מסתורין מלא ולא לקבל חצאי תשובות, או לתת איזשהו פתרון קוסמי שהאור מחובר לליבת כדור הארץ וברגע שהוא יתרוקן אז בלה בלה בלה, אבל לפחות משהו, עילה לכל מה שקרה כאן על האי.

האחרים - או כמו שג'ין היה קורא להם "The others" (חייב לקרוא את זה בקול שלו) - שבט פראי שעושה מה ששבט פראי עושה, גם פה לא קיבלנו הסברים מיוחדים מדי, חוץ מזה שהאי קצת מרפא אנשים והורג נשים בהריון - לא ברור לי מדי מה המטרה שלהם שם. מצד שני - הם סיפקו כל כך הרבה סצנות מותחות ומלאות באקשן שאני לא מתלונן על זה.

המספרים - מבריק מבחינתי, מההתחלה ועד הסוף, ואז - שכחו מהם כשהבונקר התפוצץ וכבר לא צריך להציל את העולם כל 108 דקות. יכל להיות מגניב אם היה לזה הסבר - אולי אם בכל הסצנות שג'ייקוב נפגש ומשפיע לכולם על החיים - אם הוא היה משתמש במספרים האלו כי אלו באמת מספרים קסומים. אבל גם כאן לא קיבלנו תשובה מספקת לטעמי (אלא אם פספסתי משהו - אני גם כאן זוכר שהיו כל מיני עניינים לפני 20 שנה כמו להתקשר למספר הזה ולשמוע הודעה מתוכננת מראש או משהו).

דמויות נוספות שראויות תזכורת - ג'ין וסעיד היו מאוד מאוזנים במהלך כל הסדרה והיה כיף לראות אותם בפעולה כל אחד בתחומו. בנג'מין נבל שעבר כל כך הרבה תהפוכות שהוא אפילו לא רוצה ללכת לעולם הבא עם כולם, מניח שזה איזשהו שיעור כזה של "למעשים שלך יש השלכות". בון היה אחלה גבר וחבל שהוא היה מהראשונים למות. אקו גם דמות שהביאה הרבה מסתורין ומתח ומתה מהר מדי.

לסיכום - מבחינתי יכלו לצמצם את העונה האחרונה, לוותר על סיפור קיין ואבל ולהשאיר את המסתורין או לתת פתרון קסום כזה או אחר. את הסוף (לעומת המון אנשים) אני דווקא אהבתי, יש לזה איזשהו קסם מנחם לדעת שכולם קיבלו "סוף טוב" בסופו של דבר, ואני מניח שכולנו היינו שמחים לגלות שמחכה לנו דבר כזה בעולם הבא. לראות את ג'ק בוכה עשה לי את היום, הגיע הזמן לשחרר, אתה יכול לנוח עכשיו.

8.15 זיקיות במדד קוזי. מומלץ בחום למי שאיכשהו פספס כמוני ואוהב את הז'אנר.