ביקורת קלאסיקה - "הנסיכה הקסומה"

לאחרונה יצא לי לראות את הסרט "הנסיכה הקסומה" בקולנוע פסגה ביפו - קונספט מגניב לאללה שמזכיר קצת דרייב אין רק בלי הרכבים, כל קבוצה תופסת איזו מדרגה וצופים יחד (במסך מעט קטן, אבל עדיין חביב מאוד) - מומלץ להגיע עם כריות, נשנושים ואלכוהול לבוגרים מבינינו ;)

הביקורת תכיל ספוילרים קלים, אבל בשביל סרט שיצא לפני 37 שנים (יו הוא גדול ממני בשנה!) אם לא קיבלתם את כל הספוילרים מכל הרפרנסים והפארודיות שעשו לזה - לכו עכשיו ותצפו בסרט וזהו.

את הסרט ראיתי לא מעט פעמים בחיי, הוא נחשב כקאלט ובאמת שהייתי רוצה להגיד שבתור בוגר הצפייה בו מרגישה שונה או משהו כזה, אבל אני חושב שהוא פשוט מהנה, עד היום, בלי אפקטים מיוחדים מדי ועם משחק לעיתים צולע. כל זה ועוד נותנים לסרט הזאת מעין תחושה מעט ריאליסטית למרות שמדובר בפנטזיה - אולי אפילו גובל בסוריאליזם. כמובן שהנוסטלגיה משחקת פה משחק חשוב - אך גם אנשים שצפו בו בפעם הראשונה, ואיכשהו לא דיקלמו את כולו או מחאו כפיים ברגעי השיא (סיפור אמיתי) - גם הם נהנו מאוד, צחקו ונדהמו (טוב אולי נדהמו זאת מילה חזקה מדי).

ביקורת קוזי - הנסיכה הקסומה

נתחיל בעלילה - לסרט יש שני רבדים - סבא שמקריא לנכד החולה והמעט מציק שלו את הסיפור "הנסיכה הקסומה", מדי פעם קופצים אליהם לאיזו הערה או שתיים, היום זה אולי קצת יכול להרגיש לא קשור, אבל הסגירה של סיפור המסגרת נחמדה מאוד, עם רמיזה במקום ואפילו נוגע קצת ברגש במקומות הנכונים.

והרובד העיקרי - נער פוגש נערה, הם ממעמד שונה אבל עדיין מתאהבים, יש סיכוי שזה בגלל שמשפט המחץ שלו הוא "כרצונך", או בגלל שהוא נראה כמו נסיך החלומות אשר לבוש בסחבות, ואז הנער יוצא להרפתקה משום מה ולא חוזר ממנה.

הנערה - באטרקאפ (שם מאוד נסיכתי) - לטעמי יחסית החולייה החלשה בסרט, אין לה מטרה חוץ מלהיות יפה, ולהבדיל מיסמין מאלאדין - כן להיות כפרס לגבר המנצח. מעבר אליה אין באמת דמויות נשיות בסרט, אנחנו מדברים על תקופה קצת שונה, אבל גם חובבי הרומנטיקה ימצאו פה פיסות של ריגוש, בתור ילד דמיינתי לאהוב ככה מישהי, ובתור בוגר שמח שסיפור האהבה שלי לא גובל מדי בפנטזיה ;) .

איניגו מונטויה - קוראים לו איניגו מונטויה וההוא הרג את אבא שלו, שיתכונן למות. הדמות הזאת קיבלה כל כך הרבה פארודיות ורפרנסים שרק מראים את האהבה הרבה שיש לדמות הזאת, בכל פעם שהוא הופיע על המסך הקהל הריע (מזכיר - 37 שנים אחרי, בישראל) ויש בו פשוט קסם בכל דבר שהוא עושה. בחור מוכשר, אצילי, עם אובססיה קשה על בסיס כבוד המשפחה, נעים הליכות למרות מעמדו, מבריק ותכלס אחלה גבר שבעולם. הייתם רוצים אותו בצד שלכם בכל סיטואציה.

פיזיק - עוד אחד שהייתם רוצים בצד שלכם, ענק תמים שקל לחשוב אותו לטיפש, אבל בפועל הוא מניע את העניינים לרוב אפילו בלי לשים לב, והוא זה שאומר בדר"כ את הדברים הנכונים.

ויזיני - אותו לא הייתם רוצים לצידכם, או מולכם, או איפשהו בסביבה. מהשחקנים הגאונים שמצליחים לגרום לך לשנוא כל כך את הדמות שהם משחקים, כמובן שהוא רודה בכולם למרות שהוא לא באמת חכם כמו שהוא טוען, והוא לא מביא איתו שום דבר לסירה תרתי משמע, חוץ מצעקות.

הלבקן - לא מצאתי שם יותר הולם באינטרנט - תחילת הסצנה איתו מצחיקה אותי כל פעם מחדש.

הנופים בסרט עוצרי נשימה והוא מכיל צילומים רחבים רבים שמחזקים את זה, העריכה איטית וקלאסית כמו של פעם, אך בהתאם אורך הסרט מאוד קצר וקליל כמו סרטים רבים מאותה תקופה (ולא כמו מינימום 3 שעות בלי הפסקת פיפי כמו שיש היום). כמו שאמרתי - אל תצפו לאפקטים מיוחדים, יש בסרט מעט אפקטים אמיתיים (משמע בלי עבודה של מחשב) מה שגורם לזה לפעמים להיות מצועצע ולפעמים דווקא משעשע.

אם כבר צפיתם בסרט אין לי מה להגיד לכם "יו כדאי לכם לראות אותו שוב" כי אתם כבר יודעים את זה, אבל מעניין אותי אם אני סתם משוחד או שלסרט הזה פשוט יש קסם שלא ניתן להסביר במילים באמת?

8.5 זיקיות במדד של קוזי, לאחר הצמדה לאינפלציה.